החלטה בתיק רע"פ 270/05

           בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בע"פ 70073/04 (מפי כב' השופט חאלד כבוב).

2.        המבקש הורשע בבית-המשפט לתעבורה בתל-אביב-יפו (מפי כב' השופט ש' איזקסון) בעבירה של אי-ציות לאור אדום ברמזור לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, ובעבירה של נהיגה בקלות ראש לפי סעיפים 62(2) ו-38(2) לפקודת התעבורה. ההרשעה נסבה על התנגשות בין ריכבו של המבקש לבין רכב אחר, אשר אירעה בצומת בשעה 01:00 בלילה לערך. המבקש נהג בכביש בן ארבעה נתיבי נסיעה, מקום שהשניים השמאליים מיועדים לפנייה שמאלה והשניים הימניים מיועדים לנסיעה ישר. בכיוון הנסיעה של המבקש ולפניו ניצבו שני רמזורים זה לצד זה: השמאלי מיועד לפנייה שמאלה והימני מיועד לנסיעה ישר. תמרור ההוריה שעל הרמזור לכיוון שמאל - דלק. תמרור ההוריה שעל הרמזור לנסיעה ישר היה כבוי. המבקש, אשר פניו היו מיועדות לפנות שמאלה, המתין בצומת - לפני קו העצירה - בנתיב הימני מבין שני הנתיבים לפנייה שמאלה. כאשר האור ברמזור לנסיעה ישר הפך ירוק, והאור ברמזור לנסיעה שמאלה היה אדום, פנה המבקש בשגגה שמאלה והתנגש ברכב שהגיע מולו. דהיינו: ברמזור לפנייה שמאלה הופיע אור אדום וברמזור לנסיעה ישר הופיע אור ירוק, והמבקש פתח בנסיעה שמאלה, חרף האור האדום. נזכיר, כי תמרור ההוריה שעל הרמזור לנסיעה ישר היה כבוי. כתוצאה מנסיעתו של המבקש באור האדום התנגש ריכבו עם רכב אשר נסע, כדין, בנתיב הנגדי בצומת. כתוצאה מכך נחבלו בגופם המבקש ונוסעת נוספת ושני כלי-הרכב המעורבים בתאונה ניזוקו. בית-המשפט לתעבורה מצא, כאמור, כי המבקש אחראי לתאונה והרשיעו בעבירות שיוחסו לו. על המבקש נגזרו פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 60 ימים; תשלום קנס בסך 1,200 ש"ח וכן פסילה על-תנאי מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של חודשיים למשך שנתיים.  

3.        המבקש ערער על ההרשעה ועל גזר-הדין לפני בית-המשפט המחוזי אך ערעורו נדחה.

4.        בבקשה שלפניי שב המבקש וחוזר על טענות שטען לפני בית-משפט קמא. ראשית, טען, משחץ ההכוונה שעל הרמזור לכיוון הנסיעה ישר - הרמזור אשר ניצב מול המבקש - לא פעל, רשאי היה המבקש להסתמך על ההוראה המתירה תנועה לכל הכיוונים במקרים כאלה (הוראת תמרור ה-3 ללוח התמרורים). כך, רשאי היה המבקש לפנות שמאלה עם הופעת האור הירוק ברמזור האמור. שנית, נטען כי עסקינן ברמזור המתיר פנייה לכל הכיוונים וברמזור נוסף המתיר פנייה שמאלה בלבד, ומכאן כי למעשה המדוברבסתירה בין הוראותיהם של שני תמרורים. נהג המוטעה בתום לב ממחדלה של הרשות בתיפעול מערכת הרמזורים ראוי כי לא יישא באחריות פלילית בשל כך. דהיינו, גם אם המבקש לא ציית לרמזור האדום, הוא עשה כן הואיל והוטעה בתום לב, ולכן אין התנהגותו מגיעה כדי "קלות ראש". לבסוף, נטען כי יש להקל בעונשו של המבקש נוכח ההטעיה האמורה, נוכח עברו החיובי ונוכח נסיבותיו האישיות.

5.        דין הבקשה דחייה, שכן אין היא מעלה שאלה משפטית או אחרת בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינו הספציפי של המבקש והמצדיקה מתן רשות ערעור: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו (3) 123; רע"פ 9629/04 אמסלו נ' מדינת ישראל (לא פורסם).

6.        גם לגופו של עניין לא שוכנעתי כי פסק-דינו של בית-משפט קמא מצדיק את התערבותנו. כפי שציין בית-המשפט לתעבורה, לו היה מוצב בצומת רמזור אחד בלבד המכוון את התנועה הן שמאלה הן ישר, ותמרור ההוריה שעליו אינו פועל - כי-אז רשאי היה המבקש להסיק, בהידלק האור הירוק, כי רשאי הוא לנסוע ישר, ימינה או שמאלה. ואולם, בצומת ניצבו שני רמזורים והמבקש התעלם, למעשה, מן הרמזור  המפנה את התנועה שמאלה. וכפי שציין בית-המשפט לתעבורה:

בזאת באה לידי ביטוי רשלנותו של הנאשם, שלא הבחין בקיומו או שהתעלם מקיומו של רמזור נוסף בצומת, שהמופע שלו מכוון את התנועה שמאלה. קיומו של רמזור זה צריך היה ללמד את הנאשם, שאין הוא רשאי לפנות שמאלה, לרחוב בן גוריון, בלתי אם ברמזור זה יידלק האור הירוק.

7.        אכן, חובתן של הרשויות לדאוג לתקינותם של תמרורים ושל רמזורים בדרכים חובה שבדיני נפשות היא. עם זאת, כפי שקבע בית-משפט קמא:

העובדה שהיתה תקלה באותה מערכת רמזורים, כאשר הרמזור הראשי לא פעל, והכוונה לאותו רמזור שאמור לכוון את הנוהגים ישר, אין בה כדי להצדיק זיכויו של המערער מהעבירה שבצידה קלות ראש לא מבוטלת, חוסר זהירות שלמרבה המזל לא גרמו לתוצאות קשות יותר.

לפיכך, בדין קבע בית-משפט קמא כי קבלת טענותיו של המבקש יש בה "משום מתן הכשר, מצד בית המשפט דווקא, לנהוג בחוסר זהירות, תוך התעלמות מהאור ברמזור שמוצב בפני הנוהג ברכב, ותוך יצירת סיכון לא מבוטל לשאר הנוהגים בכביש באותה צומת". אי-תקינותו של תמרור ההוריה אין בה כדי לאיין את העובדה שהמבקש נהג שלא כדין, ככל הנראה עקב חוסר תשומת לב מספקת, תשומת לב ממנה נובע ההבדל, לעתים, בין חיים למוות. עוד אציין, כי מקובלת עליי גם תשובתו של בית-משפט קמא לטענת המבקש לפיה המדובר בסתירה בין רמזורים.

8.        הבקשה למתן רשות לערער נדחית, ועימה נדחית ממילא גם הבקשה לעיכוב ביצועו של גזר-הדין. המבקש יפקיד את רישיון הנהיגה שלו במזכירות בית-המשפט לתעבורה בתל-אביב-יפו עד ליום 23.1.05 בשעה 11:00, כפי שקבע בית-המשפט המחוזי, וכן ישלם את הקנס אשר הושת עליו אם עדיין לא עשה כן.

היום, ו' בשבט תשס"ה (16.1.2005).

                                                                                ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: